שיהוי בניהול הליכי גבייה ותום לב 

מה הדבר אומר כאשר לא ננקטים הליכים לגביית חוב במשך שנים?  האם שיהוי בנקיטת הליכים זמן ארוך עשוי להיחשב כוויתור על זכות גביית החוב?

כיצד מפרשים את המונח "תום לב" בהקשר של פעולות גבייה בהוצל"פ?

זכותו הבסיסית של זוכה בהוצאה לפועל היא לגבות את החוב שלו.  לצורך כך ישנה מערכת ההוצאה לפועל.  עדיין, על הזוכה לעסוק בתום לב בכל האמור להליכי הגבייה היות ומול הזכות המוקנת לו לקבל את כספו קיימות גם זכויותיו של החייב. בין הזכויות השמורות לאחרון ניתן למנות את זכותו להליך תקין. הזכות לחיות בכבוד. הזכות שלא להיות מושפל. או יבוזה. את האיזון שבין זכויות הזוכה לזכויות החייב מבצע בפועל, רשם ההוצל"פ.  דוגמא טובה לאיזון שמבצע רשם הוצאה לפועל הינה במסגרת בקשת חייב להכריז עליו כאל מוגבל באמצעים. 

במסגרת בקשה מעין זו מפעיל הרשם את סמכותו לקבוע את יכולת הפירעון של החייב והאם כלל ראוי להכריז עליו מוגבל באמצעים.  חשוב לציין כאן כי לחייב מוגבל באמצעים יהיה לא קל בכלל לטעון טענת שיהוי היות ובמקרים רבים הזוכים אינם פועלים לגביית החוב על סמך חקירת החייב ופסיקת צו תשלומים על ידי רשם ההוצל"פ, כל עוד החייב עומד בצו התשלומים.

בפסיקה נקבע כי על הזוכה לפעול באופן רצוף ואי נקיטת פעולות כנגד החייב תקופה ארוכה מאוד, עלולה להיתפס כאילו הזוכה "ישן" על זכויותיו. בשביל זה היה צריך, בהימנעות זוכה מביצוע פעולות גבייה כנגד חייב במשך תקופה ארוכה הוא חושף עצמו לטענה שהוא התרשל עד לכדי יצירת מניעה לזוכה מלהמשיך בגבייה.  אם אתה זוכה בהוצל"פ, זכותך לבצע פעולות לגביית כספך. בין אלו: עיקולי חשבונות בנק. עיקולי משכורת. עיקולי זכויות הפנסיה. עיקול של כלי רכב.  הגבלות על יציאה מהארץ. הגבלות רישיון נהיגה ועוד אחרות.  אך עדיין, עליך להשתמש בזכותך בתום לב ובהגינות.  תום הלב מחייב שלא לזנוח את ניסיונות הגבייה ולא לחדול מלנסות לגבות את החוב לתקופה ארוכה מאוד, שכן פעולה כנגד חייב עם שנים שבהם לא פעלו כנגדו בהוצל"פ, עלולה להעמיד אותו במצב בעייתי וקשה מאוד. נקיטת הליכים כנגד חייב לאחר שנים שבהם הזוכה לא נקט כלל בהליכי הוצל"פ, עלולים להעמיד את החייב בסיטואציה לא קלה.  החייב עלול לשכוח פרטים קריטיים שהיו עשויים לסייע לו במתן טיעונים מגבים. לאחר שנים החייב עלול לאבד מסמכים או אפילו לזרוק מסמכים שהיו יכולים להוכיח טענות שונות לתועלתו, כגון טענה שהחוב נמוך ממה שטען הזוכה או שפרע חלק מהחוב ואפילו את כולו. לאחר שנים עשוי גם מצבו של החייב להשתנות ולא לטובה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה בריאותית, ויכולתו להתגונן כנגד הליכי ההוצאה לפועל עשויים לקטון באופן ניכר.   לפיכך, נקבע בפסיקה, כי על הזוכה לפעול באופן מתמשך, עקבי ולא לזנוח את ההליכים, שאחרת יהיה מושתק מלשוב ולפעול לגביית החובות, שכן רשם ההוצאה לפועל עשוי לראות בבחירת הזוכה שלא לפעול לגביית החוב במשך שנים, כיצירת מצג כלפי החייב כי הזוכה ויתר על החובות.

בע"א 3264/01 בסנינו נ' אליה, קבע, בין היתר, בית המשפט כי הבסיס לטענת השיהוי הוא בזאת שהשיהוי יצר מראית עין כלפי החייב שהזוכה זנח את חובותיו. מראית העין מהווה מצג (הצגה) כלפי החייב אשר עשוי להסתמך עליה. "השתק מכוח מצג מונע מצד מלהתכחש למצג שהציג בפני אחר, אם אותו אחר הסתמך על המצג בתום-לב ובאופן סביר שינה עקב כך את מצבו לרעה. לעתים הימנעותו של התובע מלתבוע את זכויותיו במשך זמן ניכר עולה כדי מצג כלפי הנתבע כי אין בדעתו של התובע לעמוד על זכויותיו. אם הנתבע הסתמך על מצג זה ושינה את מצבו לרעה, תידחה התביעה עקב שיהוי. במקרה כזה הגשת התביעה תעלה כדי שימוש בזכות שלא בתום-לב, ועל-כן יהיה מקום לדחותה".

כשזוכה איננו פועל במשך שנים רבות לגביית החוב, זכותו של החייב, במקרים המתאימים, לטעון כי הזוכה מחל לו על החוב, שכן דרך עולם היא כי בעל החוב יפעל לגבות את חובו ואין דרכם של אנשים לחדול סתם כך מלפעול בהליכים משפטיים לגבות חוב אלא אם ויתרו על החוב.
 
כבוד השופטת יהודית שטופמן, קבעה בפ"ד 1153/01 נ ל נ' א ל, בנושא של חוב מזונות: "ניתן ללמוד, כי הנתבעת לא פעלה במשך שנים לגביית החוב, ... ומכאן כי הנתבעת אכן ויתרה על גביית המזונות מהתובע; כאשר מנגד- ויתר התובע על זכותו להתראות עם בנו"

עוד בנושא תום הלב ניתן ללמוד מפסק דין 1529/99 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, בו קבע בית המשפט שצד להליך משפטי מחויב לנהוג בזכויותיו המשפטיות ביושרה. אי-עמידה בחובת תום הלב בהפעלת הליכים משפטיים עשויה להביא לכך כי הפעולה המשפטית לא תאושר.  אם בית המשפט מבין כי צד להליך המשפטי נהג בחוסר הגינות או בחוסר סבירות של ממש הוא לא יאפשר לאותו צד להמשיך ולנהוג כמנהגו.  כלומר, בית המשפט מהווה מן מגדלור המסמן לצדדים מהו התחום המותר להתקדם בו, וחוסם את הצד שחרג מהתנהלות תקינה ו/או שהתנהלותו נדמת כ מחדל בנסיבות העניין. בית המשפט כמו גם רשם ההוצאה לפועל, לא יאפשרו לצדדים התנהלות לא תקינה או חסרת תום לב.

לסיכום- על זוכה להקפיד לפעול כנגד חייב בהוצאה לפועל ולא לזנוח את ניסיונות הגבייה על מנת שלא לתת פתחון פה לחייב לטעון כי הזוכה מחל לו על החוב.  מנגד, חשוב שחייב בהוצאה לפועל, שהזוכה בתיק ההוצל"פ שלו, איננו פועל בו תקופה ארוכה, יבדוק בעזרת עורך דין הוצאה לפועל, האם כדאי וראוי לפנות בבקשה לביטול חובות החייב.

•  כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.